הקשר בין סבאות לרווחה נפשית בקרב מבוגרים בני חמישים ומעלה
תזה
מחבר : זיוה מולרמנחה : הווארד ליטווין;

ירושלים, ישראל

הערות: מבוסס על נתוני סקר SHARE
מוציא לאור: האוניברסיטה העברית

2009

תזה

המחקר הנוכחי בוחן סבאות נורמטיבית בת זמננו, ואת הקשר בין היבטיה השונים לבין רווחה נפשית בקרב מבוגרים בני חמישים ומעלה. תמורות משמעותיות במאפיינים סוציו-דמוגרפיים של האוכלוסיה המבוגרת גורמות לכך שבעשורים האחרונים הסבאות הפכה לחלק מרכזי של תהליך התבגרות נורמטיבי, במיוחד בהקשר של היזדקנות מוצלחת, כאשר המבוגרים של היום צפויים לבלות בתפקיד זה כמה עשורים מחייהם. סבאות בת זמננו נתפשת כיום כחוויה הקשורה לאמצע החיים, כאשר אנשים רבים נכנסים לתפקיד הזה בעודם פעילים הן בתחום התעסוקתי והן בתחומים רבים נוספים בחייהם. מתוך הספרות המחקרית עולה כי הסבאות הפכה בשנים האחרונות לנושא מחקרי נפוץ עקב העליה המתמדת במספר האנשים המבוגרים הנמצאים בתפקיד זה בקרב רב מדינות המערב, ובקרב כל שכבות האוכלוסיה. זהו תפקיד חברתי ומשפחתי חשוב, שיש לו זיקה ישירה לחלוקת נטל הטיפול בדור הצעיר הן בתוך המערכת המשפחתית, והן בינה לבין גופי רווחה שונים. מטרת המחקר הנוכחי היא להרחיב את גוף הידע הקיים על הקשר בין תפקיד הסב לרווחתו הנפשית של האדם המבוגר. הוא קושר יחד מימדים שונים של סבאות שעד כה נבדקו בנפרד, ובוחן קשר בינם לבין מדדים נפוצים של רווחה נפשית. על מנת לעשות זאת בוצע ניתוח משני של נתוני הגל הראשון של סקר SHARE, שהוא סקר הבריאות, הזיקנה והפרישה האירופי ( Survey of Health, Aging and Retirement in Europe), הבוחן מגוון נושאים בתחומי חיים מרכזיים של בני חמישים פלוס מ-11 מדינות במערב אירופה. במדגם של המחקר הנוכחי נכללו 3,888 משיבים סבים שציינו כי יש להם אינטראקציה פעילה עם נכדיהם. בהתאם למגמות שעלו מתוך הספרות המחקרית, הסבאות נבחנה בעזרת חמישה מימדים: תכיפות המגע עם הנכדים, תפישות ואמונות על תפקיד הסב, ריבוי תפקידים חברתיים זולת תפקידי הסב וקונפליקט עם הילדים הבוגרים על גידול הנכדים. המימד החמישי של הסבאות שנבדק במחקר הוא אפקט מצטבר של שלושת המימדים הראשונים, וזוהי המרכזיות שאדם מבוגר מייחס לתפקידו כסב. הרווחה הנפשית נמדדה בעזרת שלושה כלים נפוצים לבחינת רווחה פסיכולוגית כפי שנעשה בהם שימוש שאלוני הסקר: שאלון ה – CASP-12 , גרסה מותאמת של מדד הדיכאון ACES, ושאלה אחת אודות הערכת בריאות עצמית של המשיב. משתני הבקרה שנבדקו במחקר הם הכנסה, מצב בריאותי, השכלה, מגדר, ארץ מוצא. כמו כן, תשומת לב מיוחדת ניתנה לצירוף בין סבאות ופרישה משוק העבודה, כאשר המדגם חולק לשתי קבוצות גילאיות והקשר לרווחה נבדק תוך פיקוח על המצב התעסוקתי. ממצאי המחקר הראו כי שניים מתוך חמישה מימדי הסבאות, שהם תכיפות המגע עם הנכדים ואמונות על תפקיד הסב, נמצאו כלא קשורים לרווחה הנפשית של הסב. שלושה מימדים אחרים שהם ריבוי תפקידים חברתיים, קונפליקט על גידול הנכדים ומרכזיות תפקיד הסב נמצאו כקשורים באופן מובהק לרווחה נפשית. סבים שנשאו במספר תפקידים רב יותר זולת תפקיד הסב נהנו מרווחה נפשית גבוהה יותר, שהתבטאה במספר מועט יותר של סימפטומים דיכאוניים, הערכת בריאות עצמית גבוהה יותר, וציון גבוה יותר בשאלון ה-CASP למילוי צרכים אישיים. בהקשר של קונפליקט בין דורי על גידול הנכדים, הממצאים מראים כי רווחתם הנפשית של סבים שחוו מידת קונפליקט גבוהה יותר היתה נמוכה מזו של אלה שחוו מידת קונפליקט נמוכה. בהקשר של מרכזיות תפקיד הסב נמצא כי לסבים המייחסים מרכזיות רבה יותר לתפקיד הסב רווחה נפשית גדולה יותר, אולם עוצמת הקשר בין שני המשתנים הינה נמוכה למדי. מסקנת המחקר היא שסבאות נורמטיבית בת זמננו שונה מן הצפוי. שני המימדים של סבאות שנמצאו קשורים באופן חיובי לרווחה נפשית הם למעשה פרמטרים המבטאים הקשרי חיים רחבים יותר של הסב, ואילו הקשר בין מרכזיות תפקיד הסב לרווחה נפשית הוא חלש מאוד. נראה כי לפרמטרים כגון הכנסה, בריאות ועיסוקים חוץ משפחתיים משקל רב יותר בקביעת איכות חייהם של הסבים מאשר למגע עם דור ההמשך והשקעה בתפקיד הסב. התמורות המשמעותיות שחלו בתחומי הבריאות, הכלכלה והתעסוקה משפיעות על הציפיות והצרכים של הדור המבוגר, שמשנה את סדרי העדיפויות שלו, ובוחר להשקיע את המשאבים העומדים לרשותו בשיפור איכות חייו ולא בדור ההמשך.

© זיוה מולר

חזרה לרשימה
#2483# | (ULI)
גישה מקוונת