Quality of life attenuates age-related decline in functional status of older adults
Journal Article
Author : Yuval Palgi;Amit Shrira;Oleg Zaslavsky
Notes: Based on SHARE-Europe Data
Quality of life research 2015
Pages: 1-9

Journal Article

איכות חיים, כפי שכותבי המאמר מדדו אותה, נוגעת לארבעה תחומים: שליטה – הצורך להשפיע על סביבת האדם, אוטונומיה – הצורך להגביל השפעה לא רצויה מצד אחרים, הגשמה עצמית – הצורך של אדם לבחור באופן מושכל את דרכו בחיים, עונג – הצורך להיות שבע רצון מהחיים. על פי הספרות המחקרית, ישנו קשר שלילי בין איכות חיים לבין מוגבלות תפקודית, כך שככל שאיכות החיים גבוהה יותר, כך רמת המוגבלות נמוכה יותר. כאשר מדברים על מוגבלות, הכוונה במאמר זה היא לקושי או חוסר יכולת לבצע פעולות שונות החל מתנועות גפיים (כיפוף, משיכה או דחיפה של עצם כבד וכד') דרך פעולות יומיומיות בסיסיות (לבוש, רחצה, אכילה וכד') וכלה בפעולות מורכבות (הכנת ארוחה, קניית מצרכים, שימוש בטלפון וכד'). מרבית המחקרים שנעשו מצביעים על איכות חיים כפועל יוצא של מצב המוגבלות הגופנית, ולא להיפך. אמנם, ישנם מחקרים שהראו כי איכות חיים עשויה לנבא מצב בריאותי, אולם למחקרים אלו חיסרון בולט, והוא שההשוואות שבוצעו היו בין שתי קבוצות שונות של נבדקים: מבוגרים צעירים ומבוגרים זקנים. המחקר הנוכחי הוא למעשה הראשון שמבקש לבחון את התפקיד של איכות חיים כגורם המתווך את הקשר בין גיל לבין מוגבלות תפקודית באמצעות בחינת השינויים במוגבלות התפקודית בקרב אותה קבוצת מבוגרים בנקודות זמן שונות. השערת החוקרים היא שמבוגרים אשר מדווחים על איכות חיים גבוהה בנקודת הזמן הראשונה, יסבלו מפחות מגבלות תפקודיות כעבור מספר שנים , בנקודת המדידה האחרונה. בכדי לבחון השערה זו, החוקרים ניתחו נתונים מסקר SHARE, סקר בריאות, זיקנה ופרישה באירופה, אשר פונה לבני ובנות חמישים ומעלה ב 19 מדינות שונות. החוקרים מדדו את איכות החיים, המוגבלות התפקודית ומשתני בקרה נוספים (מצב בריאותי, מגדר, רמת השכלה, רמת הכנסה ועוד) בשתי נקודות זמן: הגל הראשון (2004-2006), והגל הרביעי (2010-2012).בגל הראשון נתונים נאספו מ18,781 מבוגרים בגיל ממוצע של 64.39 שנים. בגל הרביעי השתתפו 6,025 מבוגרים מתוך המדגם המקורי, וגילם הממוצע היה 70.74. תוצאות: ראשית, החוקרים מצאו שעם העלייה בגיל, ישנן יותר מגבלות תפקודיות. זהו ממצא מוכר מהספרות. בהתאם להשערת החוקרים, נמצא שמבוגרים שדיווחו על איכות חיים גבוהה בגל הראשון, דיווחו על פחות מגבלות תפקודיות בגל הרביעי. ממצא זה התקבל עבור כל סוגי המגבלות התפקודיות: תנועות גפיים, פעולות יומיומיות ופעולות מורכבות. יתרה מכך, ממצא זה נותר יציב גם לאחר שנלקחו בחשבון נתוני השכלה, מצב בריאותי התחלתי, רמת הכנסה ושאר מדדי הבקרה. מבחינת כמותית, החוקרים מצאו שבגיל 50, מבוגרים בעלי איכות חיים נמוכה בסטיית תקן אחת מהממוצע, מדווחים על מוגבלות תפקודית אחת בממוצע, בעוד שמבוגרים בעלי איכות חיים גבוהה מהממוצע בסטיית תקן אחת כמעט ולא סובלים כלל ממגבלה תפקודית. בגיל 80, הפער הזה גדל כך שבעלי איכות חיים נמוכה סובלים בממוצע מקצת יותר מ 3 מגבלות תפקודיות, ואילו בעלי איכות חיים גבוהה סובלים מאחת בלבד בממוצע. לסיכום, נראה כי לאיכות חיים ישנה חשיבות כגורם המתווך את הקשר בין גיל למוגבלות תפקודית. ייתכן שהתערבויות שמטרתן לשפר איכות חיים בקרב מבוגרים ישיגו מעבר לרווחה הנפשית, גם הטבה במצבם הגופני והתפקודי של האוכלוסייה המבוגרת.

© IGDC

ISSN: 0962-9343

Back to list
#4172# | (ULS)
גישה מקוונת