A Cross-Cultural Longitudinal Examination of the Effect of Cumulative Adversity on the Mental and Physical Health of Older Adults
Journal Article
Author : Yuval Palgi;Amit Shrira
Notes: Based on SHARE-Israel Data
Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy 8 (2) 2015
Pages: 172-179

Journal Article

'שליליות מצטברת' מוגדרת כמכלול החוויות השליליות שאדם עובר במשך חייו או חייה בעלות פוטנציאל לגרום לטראומה. אחד ההיבטים של שליליות מצטברת הוא מוקד האירוע הטראומטי; חוויות קשות יכולות להיות מכוונות כלפי העצמי (לדוגמא, מחלה מסכנת חיים) או כלפי אחר (כגון אובדן של אדם קרוב). שליליות מצטברת כתוצאה מאירועים המכוונים כלפי העצמי קשורה לתסמיני דיכאון רבים יותר ולתסמינים חמורים יותר של פוסט-טראומה. הממצאים הנוגעים לשליליות המכוונת כלפי אחר מעורבים; מצד אחד הם מלווים בבדידות גבוהה יותר, אך מצד שני הם אינם, כפי הנראה, משפיעים לרעה על בריאות נפשית. מחקר זה בחן את הקשר בין שליליות מצטברת לבין בריאות נפשית בקרב שתי קבוצות אוכלוסיה בישראל: יהודים וערבים. נהוג להבחין בין חברות אינדיבידואליסטיות וחברות קולקטיביסיטיות, כאשר חברות אינדיבידואליסטיות שמות דגש על ערכים הקשורים לעצמי, כגון עצמאות והגשמה עצמית, בעוד שחברות קולקטיביסטיות מדגישות ערכים חברתיים, כמו שייכות, קונפורמיות, ותפקידים חברתיים. מבין שתי החברות, היהודית והערבית, החברה היהודית נחשבת אינדיבידואליסטית יותר והערבית קולקטיביסטית יותר. מאחר ושתי החברות מייחסות חשיבות להיבטים שונים, המחקר בחן האם אירועים קשים המשפיעים על העצמי לעומת האחר, ישפיעו על אנשים באופן שונה בהתאם לחברה אליה הם משתייכים. המחקר התבסס על 609 משתתפים בסקר SHARE-ישראל בשני גלי דגימה. בגל הראשון, המשתתפים ציינו כמה אירועים טראומטיים חוו מבין 15 אפשרויות. הפריטים כללו שכול, חוויה של מלחמה או טרור, והיות קורבן למעשים פליליים. כמו כן, המשיבים ציינו את הגיל בו אירע האירוע ואת חומרת השפעתו על חייהם. שליליות המכוונת לעצמי חושבה על-ידי סכימת האירועים הטראומטיים הרלוונטיים עליהם השיבו המשתתפים בחיוב; אותו הליך בוצע כדי לחשב את השליליות המכוונת לאחר. כדי למדוד בריאות נפשית בגל השני, המשתתפים דיווחו על תסמיני דיכאון (שאלון Euro-D) ואיכות חיים (CASP-19). בריאות גופנית נמדדה דרך קשיים בתנועה (כגון התכופפות, משיכה, והרמה) ומגבלות תפקודית (כמו בישול, לבוש, וקניות). ניתוחי רגרסיה גילו כי הקשר בין שליליות המכוונת לעצמי לבריאות גופנית ונפשית לא הייתה שונה בין יהודים וערבים. אולם, הקשר בין שליליות המכוונת כלפי אחר לבריאות היה שונה בהתאם לקבוצה. בקרב יהודים, שליליות המכוונת כלפי אחר לא ניבאה תסמיני דיכאון או איכות חיים. מאידך, שליליות המכוונת כלפי אחר אכן ניבאה תסמיני דיכאון ואיכות חיים נמוכה יותר בקרב ערבים. כמו כן, שליליות המכוונת כלפי אחר ניבאה מגבלות תפקודית בקרב ערבים, אבל לא בקרב יהודים. אפשר שההבדלים בין יהודים וערבים בהשפעת שליליות המופנית כלפי אחר על בריאות גופנית ונפשית נובעים מהבדלים בין החברות. אנשים המשתייכים לחברות קולקטיביסטיות עלולים להיות פגיעים יותר לחוויות טראומטיות המשפיעות עליהם עצמם דרך פגיעתם באדם אחר הקרוב אליהם.

© IGDC

ISSN: 1942-9681

Back to list
#4249# | (ULI)
גישה מקוונת