Ethnic disparities in the onset and progression of functional limitations among israeli middle-aged and older adults: socioeconomic and health-related pathway
Journal Article
Author : Amira Osman;Katrina M Walsemann
Notes: מבוסס על נתוני SHARE ישראל
The Journals of Gerontology Series B: Psychological Sciences and Social Sciences 2016

Journal Article

ערבים ישראלים וכן עולים מברית המועצות לשעבר (להלן "עולים מברה"מ") חווים משיעורים גבוהים יותר של מגבלות תפקודיות ומוגבלות בגיל המבוגר ביחס לאוכלוסיה היהודית. מחקר זה מבקש לחקור את הגורמים המסבירים את התופעה הזו. כאשר מדברים על מגבלות תפקודיות בגיל המבוגר, יש להבחין בין הופעתה הראשונית של המגבלה לבין התקדמותה. גורמים שונים עשויים להשפיע בדרך שונה על כל אחד מהתהליכים הללו. למשל, מחקרים קודמים מצאו שרמות השכלה גבוהות מגנות בפני הופעה ראשונית של מגבלה, ואילו רמת הכנסה ורמת עושר (שווי כולל של נכסים) קשורים יותר להתקדמות המגבלה, כך שרמות גבוהות של הכנסה ועושר נמצא כגורם אשר מאט את ההידרדרות התפקודית בגיל המבוגר. ערבי ישראל משלימים פחות שנות לימוד, מרוויחים פחות וצוברים פחות עושר ביחס ליהודים ותיקים. לעומתם, עולים מברה"מ משכילים יותר, אולם חווים ירידה ברמה התעסוקתית עם עלייתם ארצה. כתוצאה מכך, מצבם הכלכלי פחות טוב מזה של יהודים ותיקים. גורמים נוספים שעשויים להסביר את הקשר שבין השתייכות אתנית לבין מצב תפקודי הם התנהגויות הקשורות לבריאות, כגון פעילות גופנית ועישון. בקרב ערבי ישראל ישנן רמות גבוהות יותר של עישון, היעדר פעילות גופנית ותפקוד קוגניטיבי נמוך. בקרב עולים מברה"מ ישנם שיעורי עישון גבוהים יותר ביחס ליהודים ותיקים, אולם מידע לגבי גורמי סיכון אחרים אינו זמין. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את ההבדלים האתניים בהופעה והתקדמות של מגבלות תפקודיות בין יהודים ותיקים, עולים מברה"מ וערבים ישראלים. השערות החוקרים הן: א. לערבי ישראל ועולים מברה"מ סיכוי גבוה יותר לחוות הופעה והידרדרות של מגבלות תפקודיות בהשוואה ליהודים ותיקים. ב. רמת השכלה תהווה גורם מתווך בין השתייכות אתנית להופעת המגבלה התפקודית, כך שככל שרמת ההשכלה תהיה גבוהה יותר, כך הסיכוי להופעת מגבלה תפקודית יהיה נמוך יותר. ג. רמת הכנסה ועושר יהוו גורמים מתווכים בין השתייכות אתנית להתקדמות המגבלה התפקודית, כך שרמות הכנסה ועושר גבוהות יותר תהיינה קשורות להתקדמות איטית יותר של המגבלה התפקודית. ד. עישון, פעילות גופנית ומדדי בריאות נוספים יסבירו גם כן את הפערים האתניים בהופעה והידרדרות של מצב תפקודי. בכדי לבחון את השערותיהם, החוקרים עשו שימוש בסקר SHARE, הסקר האירופי לבריאות, הזדקנות ופרישה, בו ישראל לוקחת חלק. הראיונות התקיימו בשלוש נקודות זמן: הגל הראשון (2005-2006), הגל השני (2009-2010) והגל השלישי (2013). בסך הכול השיבו על הסקר 2159 משיבים בין הגילאים 51-95 (1466 יהודים ישראלים, 292 ערבים ישראלים ו 401 עולים מברה"מ לשעבר). בכדי לבחון מגבלות תפקודיות, המשיבים נשאלו לגבי יכולתם לבצע פעולות גופניות בסיסיות וכן מיומנויות מוטוריות עדינות, כגון הליכה, קימה מכיסא, הרמת מטבע קטן משולחן וכד'. ממצאים הופעת מגבלות תפקודיות: 1. לערבים ולעולים מברה"מ נמצאו סיכויים גבוהים פי שישה מיהודים לחוות הופעה של מגבלה תפקודית. 2. רמת השכלה הסבירה חלק משמעותי מהקשר בין השתייכות אתנית לבין הופעת מגבלה תפקודית עבור ערבים. כלומר, רמת ההשכלה של הערבים במדגם הייתה נמוכה מזו של היהודים, וייתכן שרמת השכלה נמוכה היא גורם סיכון להופעת מגבלה תפקודית. חשוב לציין כי רמת השכלה אינה ההסבר היחיד משום שגם לאחר התחשבות ברמת השכלה, עדיין נותר הפער בין ערבים ליהודים על פי 4.5 בסיכוי לחוות מגבלה תפקודית. 3. רמת השכלה לא הסבירה את הפערים האתניים בין רוסים ליהודים בהופעת מגבלה תפקודית. התקדמות המגבלה התפקודית 1. מבחינת שיפור במצב התפקוד, לא נמצא הבדל בין הקבוצות האתניות השונות. 2. עבור ערבים, הסיכון להידרדרות במצב התפקודי לעומת יציבות הייתה גבוהה יותר בהשוואה ליהודים. 3. עבור רוסים, הסיכון לתמותה לעומת יציבות תפקודית היה גבוהה יותר בהשוואה ליהודים. 4. למשתנים המתווכים השונים (עישון,פעילות גופנית, רמת הכנסה, רמת עושר) לא הייתה השפעה משמעותית על שינוי הקשר שבין השתייכות אתנית להתקדמות המגבלה התפקודית. אולם, בקרב ערבים, להשכלה שוב היה תפקיד משמעותי כגורם מתווך לקשר שבין השתייכות אתנית להתקדמות המגבלה התפקודית, כך שערבים שנהנו מרמות השכלה גבוהות יותר, חוו פחות הידרדרות תפקודית. לסיכום, ערבי ישראל ועולים מברית המועצות לשעבר נמצאו כבעלי סיכון גבוה יותר לחוות הופעה של מגבלה תפקודית בהשוואה ליהודים ותיקים. בנוסף, ערבי ישראלי היו גם בסיכון גבוה יותר לחוות הידרדרות במצבם התפקודי ביחס ליהודים. באשר לרמת השכלה, היא נמצאה כבעלת תפקיד משמעותי בתיווך הקשר שנמצא בין השתייכות אתנית להופעה והידרדרות במצב התפקודי, אולם רק עבור ערבים. ייתכן שניתן להסביר זאת בכך שעולים מברית המועצות לשעבר נהנים מרמת השכלה גבוהה יחסית, אולם נמצאים בעמדת נחיתות כלכלית בגלל הקושי למצוא עבודה מתאימה לכישוריהם לאחר עלייתם ארצה. מעניין לציין כי רמות הכנסה ועושר לא נמצאו כגורמים שמסבירים את הקשר שבין השתייכות אתנית להופעה או הידרדרות במצב התפקודי. החוקרים מציעים שייתכן שהמדיניות הממשלתית בנושא בריאות הציבור (ביטוח רפואי, סל תרופות וכד') מביאה לכך שהיתרון הכלכלי של היהודים על פני הערבים והרוסים, אינה מיתרגמת כשלעצמה ליתרון בריאותי, לפחות לא בהיבט התפקודי

ISSN: 1758-5368

Back to list
#5485# | (ULI)
גישה מקוונת