Religiosity and well-being among older Jewish Israelis: Findings from SHARE
Journal Article
Author : Howard Litwin;Ella Schwartz;Dana Avital
Notes: מבוסס על נתוני SHARE ישראל
Publisher: Routledge

Journal of Religion, Spirituality & Aging 2016

Journal Article

מאמר זה בוחן את היקף הדתיות בקרב ישראלים-יהודים מבוגרים, ואת הקשר בין דתיות לבין רווחה נפשית בגיל השלישי. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 44% מהישראלים היהודים הבוגרים מגדירים עצמם כחילונים, 23% כמסורתיים לא דתיים, 14% כדתיים-מסורתיים 19% כדתיים. חלוקה דומ נמצאה בקרב יהודים בגילאי 65 ומעלה. הקשר בין דת לבריאות נפשית נחקר רבות, כאשר רוב הממצאים מצביעים על כך שדת קשורה לרגשות חיוביים, רווחה נפשית, הערכה עצמית ותמיכה חברתית. בנוסף מחקרים ממדינות שונות מוצאים שדת מהווה אסטרטגיית התמודדות המובילה להסתגלות נפשית חיובית נוכח אירועים מעוררי דחק. חוקרים מציעים כמה הסברים לקשר החיובי בין דת לרווחה נפשית. דת,למשל, מספקת משאבים להתמודדות עם מצבי חיים שליליים, ומספקת למאמין תחושה של משמעות ומטרה. בנוסף, רוב הדתות מעודדות התכנסויות חברתיות לפולחן ומעודדות חיי משפחה ואלו מספקים תמיכה חברתית נוכח מצבים קשים. בגיל המבוגר, כאשר גורמי הדחק מתרבים והמצב הבריאותי נוטה להידרדר, ישנה חשיבות להבין את הקשר בין דת לרווחה נפשית. בעוד שמספר מחקרים מצביעים על קשר חיובי בין רמת דתיות ליכולת התמודדות בריאה עם סיכונים בריאותיים בגיל הזקנה, מחקרים אחרים מצביעים על כך שתדירות התפילה נמצאת בקשר שלילי עם רווחה נפשית. אולם, ייתכן והממצא האחרון מצביע דווקא על שימוש מוגבר בתפילה במצבי חיים קשים, בהם ישנה ירידה ברווחה הנפשית. מרבים המחקרים בתחום זה נערכו בקרב נוצרים, ונשאלת השאלה האם הקשר בין דת לרווחה נפשית יהיה שונה בקרב יהודים? מחקר שנערך בקרב יהודים ישראלים מצא שדתיות נמצאה קשורה לסיפוק רב יותר מהחיים, פחות דחק ורווחה נפשית גבוהה יותר. בקרב אנשים מבוגרים, ישנם מעט מאוד מחקרים, ביניהם מחקר המבוסס על הגל הראשון של הסקר לבריאות, הזדקנות ופרישה באירופה (SHARE). מחקר זה מצא שנוכחות בבית הכנסת נמצאה קשורה לפחות דיכאון, איכות חיים גבוהה ותר ומצב בריאותי טוב יותר, ולעומת זאת, תדירות גבוהה של תפילה נמצאה קשורה ליותר דיכאון, איכות חיים נמוכה ובמצב בריאותי נמוך יותר. את הממצאים המנוגדים החוקרים מסבירים בכך שתפילה משמשת כמנגנון התמודדות עם מצבי חיים קשים, ואילו ביקור בבית הכנסת מהווה גורם מגן, או שהוא מעיד כשלעצמו על מצב בריאותי טוב שמאפשר מלכתחילה ביקור בבית הכנסת. למחקר הנוכחי מספר מטרות. ראשית, לתאר את מצב הדתיות בקרב ישראלים-יהודים מבוגרים. שנית, לבחון את הגורמים הקשורים לדתיות באוכלוסייה זו. שלישית, להבהיר כיצד דתיות משפיעה על בריאות נפשית בקרב יהודים מבוגרים בישראל, במיוחד במצבים של בריאות ירודה. בכדי להשיג מטרות אלו, נותחו נתונים מהגל השני של סקר SHARE בישראל, אשר נאספו בשנים 2009- 2010. נדגמו משיבים בגילאי 50 ומעלה, ובסך הכול נותחו נתונים מ 1637 משיבים. ממצאים נתונים כללים גיל המשיבים הממוצע הוא 67, כאשר מספר שנות הלימוד הממוצע עמד על 12 שנים. בממוצע, המשיבים דיווחו על שתי בעיות בריאותיות, והשיגו ציון גבוה במדד של הגשמה עצמית והנאה מהחיים. מדד זה שימש להערכת רווחה נפשית. מצב הדתיות בקרב יהודים מבוגרים בישראל(דוברי עברית) כמדד לרמת הדתיות של המשיבים, החוקרים בחרו בתדירות תפילה, אשר נעה בין אף פעם לא מתפלל, מתפלל פחות מפעם בשבוע, פעם בשבוע, כמה פעמים בשבוע, פעם ביום או יותר מפעם ביום. נמצא ש 49% מהמשיבים לא מתפללים כלל, 16% מתפללים פחות מפעם בשבוע, 12% פעם בשבוע, 3% כמה פעמים בשבוע, 10% פעם ביום ו10% יותר מפעם ביום. מעניין לציין שבהשוואה למדינות באירופה, נתונים אלו מציבים את ישראל במקום נמוך במדד תדירות התפילה. מתוך 14 מדינות, ישראל נמצאת במקום ה 11, כאשר בראש ניצבות אירלנד, פולין ויוון, ובתחתית צ'כיה, שבדיה ודנמרק. בהשוואה בין קבוצות שונות בישראל, נמצא שיש הבדל בין משיבים בשפה העברית, ערבית ורוסית. 70% מהמשיבים דוברי הערבית מתפללים יותר מפעם ביום ורק 7% אינם מתפללים כלל. לעומתם, 68% מהמשיבים דוברי הרוסית לא מתפללים כלל ורק 4% מתפללים יותר מפעם ביום. הקשר בין מאפיינים סוציו דמוגרפיים לדתיות החוקרים ביקשו לנבא את רמת הדתיות של המשיבים בהתבסס על מאפיינים סוציו דמוגרפיים שונים כגון השכלה, מגדר, מצב בריאותי ועוד. בסך הכול, משתנים אלו לא ניבאו בצורה מרשימה את רמת הדתיות. ובכל זאת, נמצא שתדירות התפילה הייתה קשורה לפחות שנות השכלה, היותך גבר, נשוי, ויותר בעיות בריאותיות. הקשר בין דתיות להגשמה עצמית והנאה מהחיים באופן כללי, לא נמצאה קשר פשוט בין דתיות להגשמה עצמית והנאה מהחיים. אולם, כאשר משתנים סוציו דמוגרפיים נכללו במשוואת הניבוי, נמצא שדתיות אכן קשורה להגשמה עצמית והנאה מהחיים. כלומר, כאשר לוקחים בחשבון נתונים כמו מצב כלכלי, מגדר, השכלה ,מצב בריאותי,ומצב זוגי, הקשר בין דתיות להגשמה עצמית מתבהר. בכדי להבין כיצד המצב הבריאותי משפיע על הקשר בין דתיות לרווחה נפשית, החוקרים בחנו את האינטראקציה בין דתיות למצב בריאותי. הממצאים מראים שהקשר החיובי בין דתיות לרווחה נפשית מתקיים רק עבור מבוגרים במצב בריאותי ירוד, ואינו מתקיים עבור מבוגרים במצב בריאותי טוב. ממצא זה מצביע על כך שתדירות התפילה מהווה אסטרטגיית התמודדות עבור מבוגרים הסובלים מבעיות בריאותיות. לסיכום, נמצא שכמחצית מקבוצת המבוגרים אינה מתפללת כלל, והשאר מתפללים ברמות תדירות שונות. ביחס למדינות אחרות באירופה, תדירות התפילה הממוצעת בישראל היא נמוכה. אלו שמתפללים יותר מצויים במצב פחות טוב מבחינה בריאותית וצברו פחות שנות השכלה ויש יותר סיכוי שהם יהיו גברים נשואים. בנוסף, נראה כי תדירות תפילה אינה קשורה ישירות לרווחה נפשית, שנמדדה במחקר זה כהגשמה עצמית והנאה מהחיים, אלא מהווה אסטרטגיית התמודדות עבור מבוגרים המתמודדים עם בעיות בריאותיות.

מילות מפתח: רווחה אישית;

Key-terms: Well Being;

ISSN: 1552-8030

Back to list
#5495# | (ULI)
גישה מקוונת