מתודולוגיה

כללי זכאות לראיון:
אוכלוסיית היעד של סקר SHARE היא כל האנשים בני 50 ומעלה בזמן הדגימה שגרים במדינה הנדגמת (ובני זוגם בכל גיל), למעט אסירים, חולים המאושפזים בבית חולים או אנשים שנמצאים מחוץ למדינה כל זמן ביצוע הסקר. משיבים שבעבר השתתפו באחד מגלי המחקר הקודמים הם חלק מהמדגם הלונגיטודינאלי, וכן בני\בנות זוגם\ן. 


איסוף הנתונים
הראיון נערך באמצעות שני מנגנונים עיקריים: שאלון אישי ממוחשב (CAPI) ושאלון למילוי עצמי.
ריאיון אישי מונחה מחשב (CAPI), הוא כלי מחקר אחיד שמשמש את כל המדינות השותפות בפרויקט SHARE. תוכנת השאלון הממוחשב פותחה בידי מכון המחקר CentERdata, שמושבו בטילבורג, הולנד. בדומה לנהוג במחקר HRS האמריקני, עונה משיב אחד, שהוגדר כמייצג משק הבית, על רוב השאלות העוסקות במשק הבית, ובדומה לכך מוגדרים גם משיב בנושאים פיננסיים ומשיב בנושאים משפחתיים. 

שאלות ברמת ניתוח אינדיווידואלית מופנות לכלל המרואיינים. בנוסף, המחקר מאפשר שימוש בנציג: קרוב משפחה או אדם אחר בעל ידע על חיי המשיב יכול לענות במקום המשיב על חלקים מסוימים בשאלון במקרה ומצבו הבריאותי של המשיב אינו מאפשר לראיינו באופן בלתי אמצעי. 

ראיון ה-CAPI נמשך בממוצע כ-90-60 דקות. 
בנוסף לשאלון האישי הממוחשב, ישנו שאלון נספח למילוי עצמי בידי המרואיינים. שאלון זה מכיל סדרה של שאלות סובייקטיביות העוסקות ברווחתם האישית של המרואיינים. שאלון זה אינו אחיד ובמידה רבה ייחודי לכל מדינה, ואף יכול לעסוק בנושאים שונים בכל גל. מילוי שאלון זה אורך כ-20 דקות.



במקרים בהם משיב מהמדגם הלונגיטודינאלי נפטר בין גלי המחקר, נציג או מיופה כוח מתבקש למסור מידע בנוגע לאירועים האחרונים שהתרחשו בשנה האחרונה לחייו של המרואיין, ומידע הקשור למותו (סיבות הפטירה העיקריות, מחלות בשנה שלפני הפטירה, קושי בביצוע פעילויות יומיומיות, קבלת סיוע, עלות טיפולי בריאות ועוד) .

שאלון המחקר האחיד בו השתמשו כל המדינות השותפות בפרויקט SHARE הותאם לתנאים הייחודיים בישראל. כדי להציג את שלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות בחברה הישראלית (יהודים-ישראלים ותיקים, ערביי ישראל ועולים חדשים ממדינות ברית המועצות לשעבר שעלו לישראל אחרי 1989), תורגמו כלי המחקר לעברית, ערבית ורוסית. במקרים בהם שפת הראיון איננה זהה לקבוצת האוכלוסייה, השתייכות לקבוצת האוכלוסייה ניתנת לזיהוי באמצעות המשתנה ILgroup בקובץ cv_r.

בנוסף, נדרשה התאמת שאלות בנושאי השכלה, פנסיה, כיסוי ביטוח רפואי ואחרים להקשר הישראלי. כדי להתאים את השאלות, התייעץ צוות SHARE-ישראל עם מומחים תחומיים (בתחומי הרפואה, כלכלת הבריאות, בריאות הנפש והגרונטולוגיה החברתית), ועל בסיס הצעות המומחים תוקף השאלון. כלי המחקר המותאמים נבחנו במחקר חלוץ.
עד כה נאספו ארבעה גלי נתונים בישראל, כאשר איסוף הנתונים של הגל הרביעי בוצע במהלך שנת 2015 במקביל לאיסוף הנתונים באירופה. 

מכון ב.י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל-אביב (http://www.bicohen.tau.ac.il) מבצע את הראיונות לסקר SHARE-ישראל בבתיהם של הנסקרים, אוסף את הנתונים ומבצע בקרת איכות עליהם. הנתונים שנאספים מועברים למכון CentERdsata אשר מנהל את מאגר המידע של נתוני כל מדינות SHARE ומפיק את קבצי הנתונים בגרסאות שניתנות לעיבוד בתוכנות סטטיסטיות.



שיטת הדגימה ועבודת השדה בישראל

דגימת המרואיינים במדגם הבסיס בגל הראשון ובמדגמי הרענון בגלים הבאים הינה רב-שכבתית והסתברותית.

מחקר SHARE-ישראל תוכנן לייצג את תושבי ישראל בני 50 או יותר ובני/בנות זוגם. במהלך עבודת השדה בגל הראשון נדגמו משקי בית שבהם חי לפחות אדם אחד שנולד בשנת 1955 או לפניה. הזכאות לריאיון חלה גם על בני/בנות זוגם של אנשים אלה ללא הגבלת גיל, דוברי עברית, ערבית או רוסית. בהתאם לנוהל פרויקט SHARE, לא נכללו במדגם אנשים המתגוררים בבתי אבות, במוסדות סיעודיים, במתקני כליאה או בכל מוסד אחר בגל הראשון. מרואיין שעבר לאחד ממוסדות אלה, בוצע עמו ראיון הגל השני במוסד.

המדגם הוא מדגם אשכולות שכבתי של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. בכל אחד מהאשכולות נדגמו, בצורה היררכית, אנשים החיים במשקי בית באזורים הסטטיסטיים שבשכבה. בתרשים 1 מוצגת חלוקת האוכלוסייה הבוגרת בישראל לתשע שכבות. ההסתברות של כל אחד ממשקי הבית באוכלוסייה להיכלל במדגם מושפעת מגודל תת-המדגם בכל אחת מהשכבות, מגודל האזור הסטטיסטי וממספר משקי הבית העומדים בתנאי הסף (כאלה שמתגורר בהם לפחות אחד בן 50 או יותר). ההסתברות של מרואיין אינדיווידואלי להיכלל בדגימה (שבה יחידת הניתוח היא משקי בית) מושפעת מכל אלה וממספר העומדים בתנאי הסף לריאיון במשק הבית. הסתברויות אלה מכלילות את כל יסודות הדגימה. עבודת השדה של הגל הראשון נעשתה בין ספטמבר 2005 ליולי 2006. עבודת השדה תוכננה להימשך עד אמצע אוגוסט 2006, אך מלחמת לבנון השנייה, שפרצה ב-12 ביולי 2006, פגעה, כצפוי, בהיענות המרואיינים, בפרט באזור הצפון, שם רוב תושבים היו נתונים בהפצצות מלבנון.

בגלים הבאים בוצע איסוף הנתונים מהמדגם המקורי של גל 1, על מנת להפוך את סקר החתך הרוחבי לסקר אורך, וכן נדגמו משיבים נוספים לצורך רענון המדגם על מנת לשמור על ייצוג הסתברותי של בני 50+ ולהבטיח שהמדגם הכולל יהיה גדול דיו לצורך השוואות. המשיבים ממדגם הרענון הופכים להיות חלק מהמדגם האורכי בגל הבא (לדוגמא, משיבים ממדגם הרענון בגל 2 נחשבים כחלק מהמדגם האורכי בגל 3).



מידע נוסף ניתן למצוא במאמרים:

• ליטווין, הווארד וספיר (2008), מתודולוגיה: מבנה ותוכני סקר SHARE-ישראל, ביטחון סוציאלי 76, 42-25.

• ליטווין, הווארד, ואחדות, לאה (2013), מבוא – הגל השני של סקר SHARE-ישראל: תכנים ומתודולוגיות, בתוך: ליטווין, הווארד, ואחדות, לאה, תמורות במחצית השנייה של החיים, האוניברסיטה העברית, מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל: ירושלים, 35-17.